יום התעודות, עם כיבוד והתרגשות

״לפני שנתחיל, האם אתם מתרגשים היום מחלוקת התעודות?״ השאלה עלתה על המסך בפתח היום, עם שלוש אפשרויות: ״בכלל לא״, ״בוודאי״ ו״באופן חלקי״. התלמידים הצביעו, צחקו קצת על עצמם, והאווירה נפתחה.

ברמת אקדמי חלוקת תעודות היא לא עוד טופס שעובר מיד ליד. זה רגע לעצור ולהסתכל על מחצית שלמה של עבודה, ולכן היום קיבל יחס של אירוע קטן: שולחן כיבוד ערוך, זמן לשבת יחד, ושיחה על מה שהושג ועל מה שעוד מחכה. המחנכים עברו בין התלמידים, ולכל אחד הייתה מילה טובה על הדרך שעשה.

על כל תעודה הודפסו שלוש מילים שמלוות את בית הספר: ״מצוינות, מובילות, מסורת״. הן לא נכתבו שם כקישוט, אלא כתזכורת למה כל תלמיד שואף: מצוינות בלימודים, מובילות בחברה, ומסורת שמלווה את היום-יום.

היו מי שהגיעו חגיגיים במיוחד, בחולצות לבנות עם כיתוב בכתב יד. והיו מי שהתעודה בידם ענתה סוף-סוף על השאלה מהבוקר. כך או כך, כולם יצאו עם התעודה ביד ועם יעד חדש למחצית הבאה.